(בסוף המאמר שיתפתי אתכןם בשלושה תרגילי פרידה – מוזמנים ומוזמנות לעשות בהם שימוש ולעדכן אותי אחרי איך היה)
אתן מרגישות את זה באוויר? ואתם?
בלו"ז אתם בטוח מרגישים…. מסיבות סיום בחוגים, בגנים, בבתי הספר… כיבוד שנרשמים אליו, בגדים בכל מיני צבעים שצריך לארגן…
יש מי שהפרידה מרגישה להם כמו תיק קטן (או גדול) ומתים שהיא כבר תסתיים והם יוכלו לחזור לעניינם.
יש מי שמצפים לפרידה בכליון עיניים והיא מהווה שיא עבורם.
יש מי שאדישים לכל העניין.
לא סתם נושא ה'פרידה' מלווה ברגשות כל כך חזקים. כולנו סיגלנו לעצמינו סנגונות פרידה לאורך חיינו כתוצאה מחוויות חיים שונות.
הפרידה פותחת לנו צוהר לאינטימיות, לשיחה כנה, להודיה והיא גם יכולה להציף רגשות כמו פחד, בלבול, חרדה, חשש, בדידות ואף נטישה.
מבחינתנו כמדריכות חוגים ומנחות קבוצות הפרידה היא חלק חשוב מאוד מהתהליך הכולל שחווינו לאורך השנה.
בסיום השנה אנחנו מקדישות זמן ראוי לסגירת התהליך הקבוצתי והפרידה.
בפרידה אנחנו מאפשרות מבט אל העבר הקבוצתי שלנו, נותנות את המקום להכרה בערך ובמשמעות של מה שחווינו ולמדנו ביחד, מפנות את המרחב למפגשים אינטימיים והוכרת תודה בין החברים ומבקשות לסגור קצוות פתוחים אחרונים.
פיה מיבר קימחי כותבת בספרה 'מיומנויות הנחיית קבוצה':
"פרידה ממישהו היא לא רק ויתור על האחר, היא גם ויתור על חלקנו שהיה מושקע בו ומזוהה עימו".
הילדים והילדות בחוגים שלנו שבוחרים להגיע לאורך שנה שלמה לחוג, בעקביות, תוך מחוייבות לקבוצה ולתהליך אכן מושקעים מאוד ולנו כמדריכות חשוב לאפשר להם לעבד את החוויה במלואה.
ומנושא לנושא, דומה אך קצת שונה…
"זו ילדותי השניה" כתב אהוב מנור וכל כך צדק… הילדים שלנו מאפשרים לנו לחוות מחדש חוויות ילדות. אני מזמינה אתכם לבדוק עם עצמכם – אילו רגשות עולים בכם בזמן בליל הפרידות שאנחנו נמצאים בהם בחודש יוני, האחרון לשנת הלימודים? ואם תרצו גם לבחון האם מה שנשאר בכם מהילדות עוד משרת אתכם, אם לא… יש לכם הזדמנות לעשות עבודה אישית לעבר ה'אני' העתידי שלכם.
משתפת אתכןם במספר תרגילי פרידה שהם חביבים עלינו במיוחד, מוזמנים ומוזמנות לעשות בהם שימוש:
פריזים בתחנות לפי נושאים שלמדנו השנה: המנחה תולה במרחב דפים. על כל דף כתוב נושא שלמדנו השנה. המנחה מפעילה מוסיקה והמשתתפות הולכות בין הדפים ונזכרות בנושאים השונים. כאשר המוסיקה עוצרת כל אחת עושה פריז שקשור לנושא מסויים שהיא בחרה, כשהמנחה נוגעת לה בראש היא צריכה לעשות/להגיד משהו שקשור לנושא הזה. למשל, אם מישהי בחרה בנושא 'דמות' היא יכולה לשחק דמות מסויימת, אם מישהי בחרה בנושא 'אימפרוביזציה' היא להזכיר כלל מהנושא וכו'…
רכילות: הקבוצה יושבת במעגל על הרצפה. לפי התור מישהי מחברות הקבוצה מסתובבת עם הגב למעגל והקבוצה מדברת בכנות בשבחה כאשר מי שהסתובבה רק מאזינה ולא מגיבה. כדאי לעשות תיאום ציפיות לפני תחילת התרגיל ולבקש שכל מילה שתאמר במעגל תהיה אחת כזאת שמרימה, משמחת ומחזקת.
מעגל פרגון עצמי: יושבות במעגל על הרצפה. נר דולק עובר במעגל. כל אחד שהנר מגיע אליו צריך להגיד:משהו אחד שאני גאה בי עליו ומשהו שאני מאחלת לי לשנה הבאה