מה שאני הולכת לכתוב עליו כאן מוכר ככל הנראה לכל מי שעובדת עם ילדים לאורך זמן: מדריכות בחינוך הבלתי פורמלי, מדריכות חוגים לילדים ונוער, מורות, תומכות הוראה, מנהלות…
זה מלווה בדרך כלל עם תחושות ורגשות כמו: עייפות, כבדות, חוסר החשק, זמן שלא זז, חוסר הסבלנות, חוסר אנרגיה…
בהתחלה אנחנו מנסות להתעלם מזה ובראש שלנו יש משפטים שמנסים לצמצם את אותן תחושות:
״העבודה הזאת חשובה ומשמעותית ואין מקום לכל התחושות האלה״
וגם: ״אין מה לעשות כולן מרגישות ככה בשלב מסוים ופשוט מתגברות״
ואולי: ״זה לא שאני אמצא מקום עבודה אחר עכשיו, למי יש כוח לזה…״
אם מה שקראת עד כה נשמע לך מוכר אז כנראה שתזדהי גם עם המילה: שחיקה.
עוד יום שאת מגיעה לקבוצה שלך ולא מבינה איך את מעבירה את השעה הקרובה?
עוד יום שאת מוציאה קול אנחה מרוב תסכול?
כנראה הזמן לעצור ולהבין מה עובר עליך. הרי את בחרת לעבוד עם ילדים כי את אוהבת אותם. זה לא קשור אליהם, זה קשור אליך.
משהו בך מבקש שינוי, התפתחות, להגדיל את הקיים.
מרגע שזה ברור לך – זה אומר שעברת את השלב הראשון! הכרת במצב שלך.
את חווה שחיקה בעבודה.
זו לא הודאה בכישלון, זה לא חולשה.
זה נורמלי ואנושי.
אדרבא, זו הגדולה האמיתית בעבודה עם ילדים – להיות המבוגרת האחראית ששמה לב כשמשהו לא יושב במקום המדויק לו, ומתייחסת אליו כמו שצריך.
ילדים שטוב להם נמצאים בסביבת מבוגרים שטוב להם.
זה חיוני שיהיה לך טוב, זה מהותי, זה חשוב!
אז מה אנחנו עושות עם שחיקה?
קודם כל מבינות – מאיפה היא מגיעה?
העבודה הפכה מונוטונית? הקצב קבוע מידי? הדברים חוזרים על עצמם?
או שאולי יש עומס של משימות ואת לא מצליחה לנהל אותן?
או שאולי חסרים לך יעדים קרובים שתוכלי להשיג אותם? איזה פרויקט משותף עם הילדים, אתגר חדש שתוכלו לצלוח ביחד.
או שבכלל זה יושב על תשישות עקב אתגרים במפגש עם הקבוצה עצמה?
אחרי שהבנת על מה השחיקה שאת מרגישה יושבת – זה הזמן לחשוב עם עצמך איך את מייצרת שינוי, כי להישאר במצב הנוכחי לא נכון לך, לילדים ולמערכת.
שחיקה שמתעלמים ממנה לא נעלמת, להפך, היא רק גדלה. בשקט בשקט היא מכרסמת בתוכנו ואם נתעלם ממנה מספיק זמן יגיע רגע שכבר יהיה מאוחר מידי ולא נהיה מסוגלות להמשיך בעבודה הזו.
כדי לצאת משחיקה צריך לעצור, לצאת מהסיטואציה, להסתכל על המציאות של מפרספקטיבה אחרת, לראות את הדברים בראיית מאקרו, להיות בחווית בחירה. להיזכר למה בחרתי במקצוע הזה מלכתחילה ולסלול מחדש את המסלול שירגש אותך ויחזיר לך את התשוקה בעשייה.
אל תוורתי על עצמך! את חשובה!
