המדריכות שלנו
אל הצוות שלנו מצטרפות נשים אשר התיאטרון והחינוך הם שני ערכים מרכזיים בחייהן והן בעלות ניסיון רב שנים בעבודה עם ילדים ונוער.
הצוות עובר הכשרה וליווי במהלך השנה על מנת לשמור על הסטנדרט המצופה מהחוגים ב'מעין התיאטרון'
אל הצוות שלנו מצטרפות נשים אשר התיאטרון והחינוך הם שני ערכים מרכזיים בחייהן והן בעלות ניסיון רב שנים בעבודה עם ילדים ונוער.
הצוות עובר הכשרה וליווי במהלך השנה על מנת לשמור על הסטנדרט המצופה מהחוגים ב'מעין התיאטרון'
אני ספיר מזגאונקר-זילברמן, מתגוררת בכרמיאל ובוגרת BA בתיאטרון קהילתי-חינוכי.
אל התיאטרון הגעתי כבר בתיכון, מתוך רצון לפתח את עצמי, לשפר את הביטחון העצמי שלי וליצור קשרים חברתיים חדשים.
איך שהוא, עם כל הקושי של ילדה חסרת ביטחון ועם ניצנים של חרדה חברתית, הבנתי שדווקא לשים את עצמי על הבמה מול הקהל זה מה שיכול לעזור לי להיפתח, להכיר את עצמי וללמוד לבטא את עצמי.
מבחינתי תיאטרון הוא הרבה מעבר לאומנות – הוא כלי. ולכן בחרתי לעסוק בתיאטרון חברתי לילדים ונוער וכך לאפשר להם לחוות חוויות חברתיות חיוביות, ולרכוש כלים ומיומנויות לחיים.
אני חושבת שבגילאים האלה, כשהנושא החברתי בחיים הוא כל כך מהותי והאופי מתעצב ומתגבש חשוב שהילד יקבל תחושות של מסוגלות והתקבלות חברתית פתוחה וחיובית וזאת על מנת שיגדל להיות אדם בוגר שבטוח בעצמו ומקבל את עצמו ואת סביבתו.
אני דניאל ברקן, מתגוררת ברמת ישי.
בוגרת B.ed בבימוי והוראת תיאטרון מסמינר הקיבוצים ובוגרת קורס כתיבה יצירתית טיפולית ממכללת כרכור.
בעלת ניסיון רב בהדרכת תיאטרון החל מקטנטנים ועד גדולים.
את הדרך שלי לעולם התיאטרון התחלתי במגמה בכיתה י׳ ומאז חלחלה בי עוד ועוד ההבנה שזה כלי של חינוך ויצירה, שאני מסוגלת לבוא דרכו לידי ביטוי יותר מכל דבר אחר.
בחיינו לרוב נהיה מקובעים בתוך מנעד מאוד מצומצם של ״אני״, הבחירה ללמוד ולהתנסות בתיאטרון, עבורי היא גם הבחירה להרחיב את המנעד הזה, להאיר אזורים שלא הכרתי בעצמי ולהיות מה שאני מפחדת או מונעת מעצמי להיות.
אני מרגישה שליחות עמוקה באפשרות להביט בילדים במבט שווה, ולתת להם את ההזדמנות לחקור את ה״אני״ שלהם. אני מבטיחה לתת מרחב בטוח ומאפשר להתנסות, לטעות ולחגוג את היצירה והדימיון.
שלום!
קוראים לי אלה, והחיבור שלי לעולם התיאטרון התחיל כבר בגיל צעיר מאוד – מהופעות למשפחה בבית, דרך חוגים, סדנאות ומגמת תיאטרון, ועד ללימודי תיאטרון בבית הספר ״פעימה״ במצפה רמון. בימים אלה אני נמצאת בשלבי סיום התואר שלי בחוג ללימודי תיאטרון ופרפורמנס באוניברסיטת חיפה.
במהלך השנים התנסיתי במגוון רחב של תחומי תיאטרון – משיטות משחק קלאסיות ועד תיאטרון פיזי. במקביל, אני מלמדת תיאטרון בבית הספר לאמנויות ביקנעם, לתלמידי כיתות ב׳–ה׳.
לפני כשנתיים קרה משהו מעניין: במהלך חופשת הקיץ התחלתי לעבוד בחינוך הבלתי פורמלי באחד מקיבוצי הצפון. נוצר שם איזשהו ״קליק״ – גיליתי עד כמה אני נהנית לעבוד עם ילדים, ופתאום גם ההוראה נראתה לי כמו דבר מופלא ומרגש.
האמונה שמלווה אותי היא שכל אחד ואחת יכולים לשחק. עבור המבוגרים שבינינו, התיאטרון הוא הזדמנות לחזור לרגע להיות ילדים, ועבור הילדים – הזדמנות להיות כל מה שהם רק רוצים. אני מאמינה ביכולת של התיאטרון לפתח כישורים חברתיים, לחזק את הביטחון העצמי ולעזור לכל אחת ואחד למצוא את הקול הייחודי שלהם.
אני מתרגשת מאוד להצטרף למעין התאטרון, לקחת חלק בעשייה ולעבוד יחד איתכם.
שמי אפיק, ממרום גולן. אני מנחת תאטרון קהילתי, בוגרת BA בתיאטרון קהילתי מאוניברסיטת תל אביב וכיום סטודנטית ל-MA בדרמה תרפיה במכללת תל חי.
בעברי זכיתי להשתתף ולהנחות קבוצות תיאטרון ממגוון אוכלוסיות, ביניהן נערות בסיכון, חברי אקים וצעירים על הרצף האוטיסטי ולאורך הדרך גיליתי עד כמה התיאטרון הוא כלי משמעותי לפיתוח ביטחון עצמי, ביטוי אישי, יצירת תחושת שייכות וחיזוק הדימוי העצמי.
אני מאמינה שלכל ילד וילדה יש מקום לבטא את עצמם, ליצור ולהתפתח, ונהנית ללוות את התהליך האישי של כל משתתף לצד הצמיחה של הקבוצה כולה. התיאטרון החברתי הוא הרבה מעבר ללימוד משחק – הוא מרחב בטוח להתנסות, ליצירה, לחברות ולהעצמה.
שמי מעין אופק, אני הבעלים של 'מעין התיאטרון'. אני אמא של ים, מרום ויער ובת הזוג של אייל. אנחנו גרים בקיבוץ הזורע.
מאז שאני זוכרת את עצמי התעניינתי בחינוך. משבגרתי הבנתי שהמקום הנכון עבורי הוא החינוך הבלתי-פורמלי. החלטתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי, להשפיע, ליצור שינוי.
'מעין התיאטרון' הוא עסק שהתפתח מהבטן, את החוגים הראשונים שלי הנחתי בישוב עדי שבעמק יזרעאל, בו גדלתי. במהלך השנה הראשונה שלי נדהמתי מתחושת המשמעות שהחוגים הכניסו לחיי.
המפגש השבועי עם הילדים, התהליך הארוך שאנחנו חווים ביחד, הקסם של התיאטרון, הסוגיות החברתיות שאנחנו מתמודדים איתם, הצמיחה האישית שאני רואה בכל ילד וילדה והחיבורים הקהילתיים בין קבוצות התיאטרון לבין הקהילה בה הן פועלות גרמו לי להבין שזה בדיוק המקום שבו אני רוצה להישאר בו.
